fbpx
הנקה ושינה ביום ובלילה – הרצאה בכנס ליגת לה לצ'ה
7 ביולי 2019
בגיל 3 חודשים התינוק כבר "אמור"
22 בספטמבר 2019

משחקים לשעת השינה - לחיבור וקירוב לבבות


 

כשהילדים גדלים, הצורך בחיבור לפני הפרידה של הלילה הולך ומשתכלל. הצורך בקרבה הפיזית של ההורה לא נעלם אחרי גיל הינקות - גם ילדים ישמחו לקבל חיבוק, ליטוף, או שפשוט נשב לידם. אבל יש מקום גם לקרבה שהיא יותר רגשית, פסיכולוגית. ילדים רוצים להרגיש רצויים, שאנחנו אוהבים להיות בחברתם, ושאנחנו מעוניינים להכיר אותם היכרות עמוקה ומשמעותית.

שעת ההשכבה טומנת בחובה הזדמנות להציץ אל העולם של היקרים לנו. וזו הזדמנות להזמין גם אותם להציץ לתוך עולמנו 😀

לאורך השנים ליוו את המשפחה שלי כמה וכמה "משחקים", שהפכו את שעת ההשכבה בביתנו לשעה מיוחדת ומקרבת. היו כמובן תקופות בהן היינו פחות פנויים לזה... תקופות של קושי, עומס, "הישרדות". תקופות בהן כל מה שבא לך זה שהילדים כבר ילכו לישון! אבל הניסיון לימד אותנו שככל שאנחנו רוצים "לגמור עם זה כבר", כך שעת השינה דווקא מתרחקת והאווירה בבית מתוחה. בכל פעם שחזרנו להשקיע זמן ומחשבה בשעה הרגישה הזו - זה תמיד השתלם.

אז איך אפשר להפוך את שעת ההשכבה לקסומה ונעימה? זה מה שעובד אצלנו:

1. אגוזים וצימוקים - כל אחד בתורו צריך לספר משהו אחד "קשה" שקרה לו היום (זה האגוז...) ומשהו אחד קטן ומתוק שקרה לו היום (צימוק!). אנחנו, ההורים, נוהגים להתחיל בשיתוף מהיום שלנו, ואז תורם של הילדים. אצלנו זה עבד מעולה עם גילאי חמש ומעלה.
את התרגיל הזה קיבלתי מאמא מקסימה, שכך נהגו בביתה כשהיתה ילדה, ואני מודה לה על כך מאוד, ומעבירה באהבה הלאה!

2. זבוב על הקיר - אחרי האיסוף מהמסגרות אני תמיד מרגישה שקשה מאוד להוציא מהילדים שלי איך עבר עליהם היום. הם עייפים, עצבניים, רעבים, ולא ממש רוצים לשתף באותו הרגע. לפעמים הייתי פשוט רוצה להיות זבוב על הקיר בכיתה שלהם...
וככה נולד המשחק "זבוב על הקיר". אני אומרת - "אילו הייתי זבוב על הקיר ב..." ואז אני מציינת מקום מסוים וזמן מסוים, למשל, שעת המפגש בגן. או הפסקת האוכל. או שעת החצר. או אחרי הפרידה של הבוקר... "אז מה הייתי רואה?"
ואם יש צורך אני גם מכוונת - "הייתי רואה ילד שמח או עצוב?", "עם מי הייתי רואה שאתה משחק?", "הייתי רואה גן רגוע או בלגן?"
זה מחזיר את הילדים לאותו מקום ולאותה נקודה בזמן, ואז הם מסוגלים לתאר לי בדיוק מה קרה שם. כך אני לומדת מי ישב לידם, עם מי שיחקו ואיך, מה נאמר להם או מה הם אמרו, והכי מעניין וחשוב - איך הם הרגישו.
זה ה-משחק שלנו לעיבוד היום והתחושות שהוא עורר. המשחק הזה נפלא עם ילדי הגן.

3. דייט בארץ החלומות - רעיון שאימצתי מהרצאה של ד"ר גורדון ניופלד, שעסקה בצורך המתמיד של ילדים בתחושת חיבור. דייט בארץ החלומות עוזר לילדים להרגיש שללכת לישון זה לא באמת "פרידה", כי בקרוב ניפגש בשנית. ובלילה, זה יהיה בארץ החלומות. הבכורה שלי ממש אוהבת את זה . אנחנו קובעות להיפגש בשעה ספציפית, למשל בחצות מתחת לקשת בענן, לקפוץ על עננים ולשתות מילקשייק תות... זה מרגיש לא באמת כמו ביי, אלא יותר כמו "להתראות" :-) משחק דמיון נפלא לילדים קטנים וגם גדולים.

4. משחקי מילים - לפעמים אנחנו פשוט משחקים במשהו שעוזר להוריד אדרנלין, כשצריך לעבור מהשתוללות לשכיבה במיטה. משחק ההפכים, או מילים נרדפות, או "להגדיל" (המצאה של הבן שלי). במשחק ההפכים למשל, אנחנו שוכבים במיטה ואני אומרת מילה והילד אומר את ההיפך (חם - קר). במשחק "להגדיל" צריך לומר מילה בעלת משמעות זהה, אך בעוצמה גבוהה יותר, למשל "גדול - ענק", "חם - רותח"...
בשלב מסוים הם כבר כ"כ עייפים ומבקשים להפסיק ונרדמים בן רגע :-) איזה כיף להירדם ככה.

5. סיפורים והקראת ספרים הם לנצח דרך מיוחדת להקדיש זמן ותשומת לב. אל תפסיקו להקריא לילדים שלכם, גם אם הם כבר קוראים בעצמם. קריאת ספר בהמשכים - זו דרך נהדרת ליצור פינה אינטימית וסודית שהיא רק שלכם. עם ילדים קטנים קצת פחות מתאים ספר שמחולק לפרקים אבל יש ספרים שמורכבים מאוסף סיפורים (סיפורים שענת אוהבת במיוחד, צפרדי וקרפד, ג'ורג' הסקרן...) וזה נותן אופי נפלא של המשכיות וציפייה. הילדים שלי הכי אוהבים לשמוע סיפורים עלי, מהילדות שלי. נסו, תגלו כמה זה מרגש אותם ומחבר ביניכם!

מקווה שקיבלתם רעיון או שניים שיהפכו את הערב שלכם למשמעותי ומהנה!

באהבה, שירלי

יש לך שאלה אלי? אשמח לעזור. צרי קשר כאן