בכל פעם מחדש אני נדהמת ממידת הביטחון המתלווה להמלצה להפסיק להניק בלילה.
האם זוהי המלצה "טובה"?
האם היא מיטיבה עם האם? עם התינוק? עם ההנקה?

כמניקה בעצמי, אני בהחלט יכולה להבין את הרצון להפסיק להניק בלילה. הרי מי מאיתנו לא היתה מעדיפה לישון לבד, בלי יצור תלותי שדבוק לה לציצי?
וההבטחות... הו ההבטחות - זה לטובתו, הוא כבר לא צריך את זה, זה סתם פינוק, הוא כבר אמור...
ישנם המון לחצים להפסיק עם הנקות הלילה, מוקדם ככל האפשר.
אז אני מבינה את הרצון, את הפנטזיה האימהית.
אך מה שאני לא יכולה להבין, זה את הביטחון בו א/נשים, המציגים עצמם כאנשי מקצוע מעודכנים, שוטחים בפני אימהות לתינוקות צעירים (ואפילו תינוקות גדולים) - שהתינוק שלהם כבר לא "אמור" לינוק בלילה, או שהוא אינו "צריך" לינוק בלילה.

אז בואו נדבר על זה רגע. האם באמת יש בעיה עם הנקה בלילה? האם היא באמת "טעות" הפוגעת בהרגלי השינה, או חלילה בתינוק? האם באמת תינוקות לא "אמורים" לינוק ועלינו להוביל אותם אל הדרך "הנכונה"?

אתחיל בעובדה בסיסית, והיא שתינוקות יונקים בלילה, בכל העולם. אם הם לא היו אמורים לעשות זאת - אז זה לא היה ככ רווח ושכיח, נכון?

מעבר לזה רציתי לשתף אתכן בעוד כמה עובדות מעניינות על הנקה ועל הקשר שלה לשינה.
אלה מוכיחות כי לא רק שזה "בסדר" להניק בלילה, אלא שלמעשה, הגוף שלנו מספר לנו - שנועדנו להניק בלילה!

עובדות מעניינות על הנקה בלילה:

1. בלילה - רמות פרולקטין אצל האם הינן גבוהות במיוחד. פרולקטין הינו ההורמון האחראי על ייצור החלב. במילים אחרות - בלילה אנחנו מייצרות יותר חלב.

2. בלילה - הורמון אוקסיטוצין מופרש אצל האם ביתר קלות, מה שמקל על שחרור החלב. אימהות רבות מספרות שהתינוק שלהן יונק טוב יותר ויעיל יותר בלילה.

3. בלילה - יש רמות גבוהות של טריפטופן בחלב. זוהי חומצת אמינו חיונית, המשרה שינה ותורמת להרפיית מתח, והיא גם חומר מוצא להורמונים ונוירוטרנסמיטורים חשובים כמו מלטונין וסרוטונין, לשניהם תפקיד חשוב בשינה.

4. בלילה - יש רמות גבוהות של מלטונין בחלב. המלטונין הוא ההורמון שמספר למוח שלנו כי עכשיו "לילה". הוא חלק משמעותי ועיקרי ממה שאנו מכנים "שעון ביולוגי". לתינוקות צעירים רמות זניחות של מלטונין, ולכן הנקה לילית עוזרת להם בביסוס שעון ביולוגי.

5. בלילה - יש רמות גבוהות של חומרים נוספים שבנוסף להיותם משרי שינה ותורמים לביסוס השעון הביולוגי, יש להם גם השפעה משמעותית על התפתחות המוח - הורמונים, חומצות אמינו ונוקליאוטידים. במילים אחרות - חלב אם לילי הינו משמעותי לא רק לשינה אלא להתפתחות המוח באופן כללי!

6. בזמן הנקה - ישנן רמות גבוהות של אוקיסטוצין לא רק אצל האם, אלא גם אצל התינוק, והן נמצאות גם בחלב. אוקסיטוצין, המכונה גם "הורמון האהבה", תורם לחיבור בין האם לתינוק, וגורם לתחושת רגיעה, עונג ו-נמנום!

7. השד אמור להתפנות בתדירות גבוהה. כאשר השד אינו מתרוקן לאורך זמן - ישנה סכנה מוגברת לגודש (שעלול להתפתח גם לדלקת בשד), ולירידה בתפוקת החלב. הבנה זו היא גם בשורה חשובה לאימהות עובדות שלא יכולות לשאוב בעבודה - הנקות הלילה יכולות להיות מה שישמור להן על החלב, אם בכוונתן להניק לאורך זמן!

8. תינוקות יונקים סובלים פחות מגזים ומכאבי בטן ויש לכך כמובן השלכה גם על השינה. לפני שאתם קופצים ;-) אני לא אומרת שהנקה *פוטרת* תינוקות מכל קשיי העיכול הנובעים ממערכת לא בשלה, אך היא בהחלט מקלה על העיכול היות וחלב אם הינו הנוזל היחידי המותאם למערכת העיכול מבחינה ביולוגית. אם התינוק היונק שלך סובל מאוד מגזים - את יכולה רק לדמיין איך היה מגיב אם היה ניזון מחלב פרה... במקרה כזה שווה להתייעץ עם יועצת ההנקה שלך ולראות אם אפשר לשפר משהו בהתנהלות ההנקה או לבחון את התזונה שלך.

9. ההנקה משחררת במעי התינוק הורמון המייצר תחושת שובע, עונג ונמנום (Cholecystokinin, או CCK).

לכל אישה מניקה הזכות להחליט מתי להפסיק להניק בכלל ובלילה בפרט. אבל אל תפסיקי להניק בלילה כי אמרו לך שאת צריכה. כל עוד זה נעים לך ולתינוקך - עשי זאת בכיף ובלי נקיפות מצפון. הטבע והביולוגיה מאחוריך!

שלך
שירלי

יש לך שאלה בנוגע להנקה? בואי לבקר אותי בקליניקה בתל אביב.

רוצה לשמוע עוד על שנת התינוק בראייה מציאותית-אבולוציונית-היקשרותית-התפתחותית ;-) ?
בואי להרצאה שלי (או ארגני הרצאה באיזור מגוריך).

מקורות:
Academy of Breastfeeding Medicine. Clinical Protocol Number 4 – Mastitis (March 2014)

Cohen et al. 2012 Apr;171(4):729-32. Breastfeeding may improve nocturnal sleep and reduce infantile colic: potential role of breast milk melatonin

Cubero J(1), Valero V, Sánchez J, Rivero M, Parvez H, Rodríguez AB, Barriga C. 2005. The circadian rhythm of tryptophan in breast milk affects the rhythms of 6-sulfatoxymelatonin and sleep in newborn. Neuro Endocrinol Lett. 2005 Dec;26(6):657-61

Illnerová H, Buresová M, Presl J. 1993. Melatonin rhythm in human milk, The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, Volume 77, Issue 3, 1 September 1993, Pages 838–841

K. Spiegel, M. Follenius, C. Simon, J. Saini, J. Ehrhart, G. Brandenberger; Prolactin Secretion and Sleep, Sleep, Volume 17, Issue 1, 1 January 1994, Pages 20–27

Sánchez C L, Cubero J, Sánchez J, Chanclón B, Rivero M, Rodríguez A B & Barriga C. 2009. The possible role of human milk nucleotides as sleep inducers, Nutritional Neuroscience, 12:1, 2-8

Uvnäs-Moberg K, Marchini G, Winberg J. 1993. Plasma cholecystokinin concentrations after breast feeding in healthy 4 day old infants. Archives of Disease in Childhood 1993;68:46-48