אומרים לנו שאחרי גיל 3 חודשים תינוקות אמורים כבר לישון ברצף, 5, 6, 8 ואפילו 12 שעות. המספר תלוי במי שאומר, והטווח הוא רחב, ועל זה נאמר: "פה חשדתי"... :-)
בואו נבחן רגע את הטענה הזו ונראה מה יש למחקר, וגם להגיון הבריא, לומר בנושא.

נתחיל מהמילה הזו, "אמורים"
אני יודעת שתינוקות אמורים לנשום. אני יודעת שהם אמורים להתהפך בטווח גילאים מסויים, ולזחול, ולהיעמד על שתיים. ומה שמאשש לי את הציפייה הזו, זה בעיקר העובדה שגם התינוקות יודעים את כל זה! כי מרבית התינוקות יעשו את מה שהם אמורים לעשות, ללא שום התערבות מצדי.
הסרט המקסים "בייביז", עקב אחר 4 תינוקות ב 4 נקודות שונות בעולם (ארה"ב, מונגוליה, יפן ואפריקה) והראה בצורה הכי ברורה (וגם הכי מתוקה) איך כל התינוקות יעברו את אותם השלבים ההתפתחותיים, פחות או יותר באותו הזמן, ללא קשר לאופן בו מגדלים אותם.
כי כשתינוקות אמורים לעשות משהו, הם אכן עושים אותו.
אם תינוקות היו אמורים לישון 12 שעות ברצף, כנראה שלא היו בקבוצה שלי 40,000 איש טרוטי עיניים... וכנראה שלא היה צורך בבלוג הזה, בדף הפייסבוק או בקבוצה שמלווה אותו.
אבל העובדה היא שתינוקות רבים לא ישנים כך. ולמי שהחיים עצמם לא מספיק משכנעים עבורו, אז גם המחקר מדגים זאת:
(1) "Regular night waking was a common characteristic throughout the first year (46% at 3 months, 39%, 58% and 55% respectively at 6, 9 and 12 month"
(2) i"...four age groups (3, 6, 9, or 12 mo)… Most infants woke during the night at all ages observed… even in the 12-month-old group, 50% of infants typically required parental intervention to get back to sleep after waking". i
אני חוזרת - תינוקות רבים (אם לא רובם) כן מתעוררים בלילה.
גם אלה שעברו אימוני שינה, יכולים להפגין תקופות שמכונות "רגרסיה".
ויש כמובן גם את התינוקות שאימוני השינה רק החריפו אצלם את המצב...
כך שנראה שתינוקות מאוד דבקים בהתנהגות ה"מקולקלת" הזו.
או שאולי התינוקות שלנו הם בסדר גמור, והם פשוט לא באמת אמורים לישון ברצף כל כך הרבה שעות...

אבל השינה חשובה להתפתחות, לא?
את הטענה כי תינוקות אמורים לישון בצורה מסוימת, מגבים בד"כ באמירה המפחידה: "אחרת אוי ואבוי".
אם התינוק שלך לא ישן כפי שהוא "אמור", אז זה יפגע בהתפתחות שלו, זה יפגע בעצמאות שלו, זה יהפוך אותו לאדם שמן, זה יגרום לך לדיכאון, ועוד כהנה וכהנה הפחדות ואיומים.
התפיסה השגויה הזו הובילה לפרסום במגזין pediatrics של המאמר (3) שקבע בצורה ברורה: תינוקות מתעוררים בלילה וזה תקין ולא פוגע בהתפתחות. כתבתי בהרחבה על המחקר הזה ועל מסקנותיו בפוסט הזה.

אין ספק שהשינה חשובה להתפתחות ותינוקות אכן אמורים לישון הרבה. אך אין קשר בין זה ובין שינה רציפה. תינוקות יכולים לקבל את השינה לה הם זקוקים גם אם השינה מקוטעת והם זקוקים להנקה או לקרבה כדי לחזור לישון. למעשה, ישנן הוכחות (4) לכך שגם תינוקות שעברו אימון שינה, והם ישנים לכאורה "רצוף", מתעוררים באותו האופן, רק הם פשוט לא קוראים להוריהם. אז האם תינוק שלא קורא להוריו ישן שינה רציפה "ובריאה"? אולי הוריו כן... אבל זה מבטל את טענת הנזק לתינוק.
צריך להסתכל על התינוק - ואם הוא נראה ערני, חיוני, שמח ומשגשג. כנראה שהוא מקבל את השינה שהוא צריך. גם אם ינק בלילה כמה פעמים.

ההתנגשות
עד לא מזמן היה קונצנזוס כי אימוני שינה לא עושים לפני גיל 6 חודשים. לצערי ישנה מגמה מדאיגה מאוד של החמרה בתחום אימוני השינה, וכעת ישנן מאמנות שינה שטוענות כי אימוני שינה צריך לבצע כבר בגיל 3 חודשים, ושתינוקות בני 3 חודשים "אמורים וצריכים", אני מצטטת, "לישון 10-12 שעות ברציפות".
המחקר מראה (5) כי אין שום יתרון לאימוני שינה מוקדמים, ובנוסף לא ברורה מידת הנזק של אימוני שינה בטווח הארוך.
אבל מה שהכי מטריד אותי זו ההתנגשות בין האמירה הנ"ל ובין המציאות הכאובה של מוות בעריסה.
91% ממקרי המוות בעריסה מתרחשים בחצי השנה הראשונה לחיים, כשעיקר הסיכון הוא בגילאי 2-4 חודשים. תינוקות צעירים חווים הפסקות נשימה בזמן שינה, שגורמות להם להתעורר. בזמן שינה עמוקה יש יותר הפסקות נשימה, והסיכון שהתינוק לא יקיץ מהן הינו גבוה יותר בזמן שינה עמוקה.
איך יתכן שתינוק בן 3 חודשים אמור לישון עמוק ורצוף במשך כל כך הרבה שעות, כשבאותו הגיל בדיוק הוא נמצא בסיכון הכי גבוה למוות בעריסה??
עבור חלק מהתינוקות הצעירים, שינה עמוקה מהווה סיכון של ממש, ולכן קשה להאמין, שהטבע יאפשר לתינוק לשקוע בשינה עמוקה - כשמוחו עדיין לא בשל מספיק בשביל להגן עליו.

לשנות את הפוקוס
במקום לשכנע תינוקות לא משוכנעים שהם אמורים לישון אחרת, במקום לגרום להורים לתינוקות בריאים לחלוטין חרדה ואובססיה סביב השינה, הייתי שמחה לו אנשי מקצוע היו נותנים יותר מקום למציאות. מסבירים להורים מהי שנת תינוק תקינה, באמת, ולא מהי שנת תינוק כפי שאולי היינו רוצים שתיראה. מספקים להורים כלים ותמיכה אמיתית, לא כזו שדורשת מהתינוק להשתנות, אלא זו שמאפשרת להורים התמודדות נינוחה יותר. עם יותר עזרה, יותר מנוחה, יותר שקט נפשי, לצד טיפים קונקרטיים שיכולים לעזור לשינה טובה מבלי לגרוע מהטיפול בילד.

אהבת את המאמר? רוצה לקרוא עוד? אני מזמינה אותך לעקוב גם אחר הדף שלי בפייסבוק ,ולחזק אותו ב"לייק" נוסף :-)

באהבה
שירלי

מקורות:
(1) Scher A. A longitudinal study of night waking in the first year. Child Care Health Dev. 1991;17:295–302
(2) Goodlin-Jones BL, Burnham MM, Gaylor EE, Anders, TF. Night waking, sleep-wake organization, and self-soothing in the first year of life. J Dev Behav Pediatr 2001;22:226-33.
(3) Uninterrupted Infant Sleep, Development, and Maternal Mood Marie-Hélène Pennestri, Christine Laganière, Andrée-Anne Bouvette-Turcot, Irina Pokhvisneva, Meir Steiner, Michael J. Meaney, Hélène Gaudreau, on behalf of the Mavan Research Team. Pediatrics Dec 2018, 142 (6) e20174330; DOI: 10.1542/peds.2017-4330.
(4) (1) Hall WA, Hutton E, Brant RF, Collet JP, Gregg K, et al. A randomized controlled trial of an intervention for infants’ behavioral sleep problems. BMC Pediatrics 2015; 15: 181.
(5) Douglas PS, Hill PS.  Behavioral sleep interventions in the first six months of life do not improve outcomes for mothers or infants: a systematic review.  J Dev Behav Pediatr 2013; 34: 497-507.